חלבי נ' חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה שהוגשה ע"י הנתבעת לפסילת מסמכים שהגיש התובע לעיון המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט.

טענות הצדדים:

לטענת הנתבעת, המדובר במסמכים הבנויים כחוות דעת והינם בבחינת מסמכים האסורים בהמצאה ע"פ תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986.

הנתבעת מפרטת וטוענת באשר למסמכים שנערכו ע"י המרפאה בעיסוק במרכז לין מיום 11.11.10 וכן מיום 23.1.12, כי הינם מסמכים פסולים היות והן בגדר חוות דעת שבמסגרתן ניתנו המלצות טיפוליות ואף נערכו בהן אבחונים שונים, לרבות הערכה קוגניטיבית, המאפיינים חוות דעת.

עוד טוענת הנתבעת כי במסמכים אלה יש משום מתן עדות ביחס לתובע עצמו ומרבית המידע הכלול בהם נלקח מתוך ראיון עם התובע ובהתאם לתלונות סובייקטיביות שהעלה התובע בפני הבודק ועל כן, יש לפסול אותם.

באשר למסמך הממוען למשפחת חלבי טוענת הנתבעת כי גם מסמך זה הינו בגדר חוות דעת ולפיכך, עותרת היא לפסילת שלושת המסמכים הנ"ל.

התובע טוען בתגובה, כי ככלל בית המשפט ינקוט בגישה רחבה וליברלית, בבואו לבחון כשירותם של מסמכים שמותר להמציאם למומחה רפואי, במיוחד בתחום הנפשי.

עוד טוען התובע כי אין לפסול מסמך רפואי אך משום שנערך ע"י רופא אליו פנה התובע ביוזמתו או באופן פרטי, קל וחומר כשהפנייה למכון לריפוי בעיסוק ולמכון האודיולוגי במרכז הרפואי לין, נעשו בהתאם להנחיות רופאים מומחים בבתי החולים או רופא מטפל בקופ"ח.

לעניין המסמכים מהמכון לריפוי בעיסוק מיום 11.11.10 ומיום 23.1.12 טוען התובע כי מדובר במסמכים אשר הוכנו במסגרת טיפול "סטנדרטי" במכון לריפוי בעיסוק במרכז הרפואי לין בהתאם להפניית הרופא המטפל, ובהתאם להנחיות רופאים מומחים אשר בדקו את התובע במהלך תקופת אשפוזו והמליצו על סוג טיפול זה, כאשר מסמכים אלה מופנים אל הרופא המטפל לצורך המשך טיפול.

בנוסף, טוען התובע כי מסמכים אלה כוללים גם תיעוד אודות מידע שיש בו כדי להעיד על מעין שיפור במצב התובע דבר המעיד על כך שהמסמכים אינם מוזמנים לצורך התביעה, בציינו כי המסמך מיום 11.11.10 צורף לבקשה למינוי מומחים שהוגשה בצירוף עם תביעת התובע לפני כשנה, ולכן לא ברור מדוע היום מתנגדת הנתבעת להגשתו.

התובע מציין כי בשלב זה טרם ניתנה החלטה ע"י בית המשפט למינוי מומחה בתחום השיקומי ומאחר והמסמכים הנ"ל עניינם בביצוע טיפולים לשיקום חייו של התובע ושיפור יכולתו הקוגניטיבית, הנפשית והתפקודית, אין בהעברת מסמכים אלה למומחים כדי לפגוע בשיקול דעתם המקצועית.

באשר למסמך מיום 1.2.12 של קלינאית התקשורת טוען התובע כי מדובר בסיכום טיפולים שנועדו לשפר את יכולתו של התובע לדבר, וביצוע היגוי נכון של מילים, לאור הפגיעה הקשה בפניו. לדידו, המכתב מהווה סיכום אבחון ומגבלות ופירוט טיפולים שנקטה קלינאית התקשורת לשיפור יכולת הדיבור אצל התובע והמלצות ולפיכך, אין לפסול אותו .

הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובע בה חזרה על טענותיה כי מדובר בחוות דעת פסולות שאין להתיר המצאתן למומחים, במיוחד כשניתן למצוא בהם פרשנות, חיווי דעה ומסקנות להבדיל ממידע מכלי ראשון לגבי טיפול רפואי שניתן לתובע.

לטענת הנתבעת אין לקבל את טענת התובע כי מסמכים אלה צורפו בתמיכה לבקשה למינוי מומחים רפואיים מלפני שנה היות ובעל דין רשאי להציג בפני בית המשפט בתמיכה לבקשה למינוי מומחה רפואי כל מסמך רפואי, אך אין הוא רשאי להמציא כל מסמך למומחה שכבר מונה.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ובמסמכים נשוא הבקשה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים שלהלן;

סוגית המצאת מסמכים למומחה רפואי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, מוסדרת בתקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת, כהאי לישנא:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

בית המשפט הכיר בחשיבות העברת החומר הרפואי למומחה עד כי גם כאשר יש "קורטוב של הבעת דעה" במסמך, אין בעובדה זו בכדי למנוע את הצגתו מאחר שמשקלה הזעיר של הבעת הדעה זניח לאור המידע הרלוונטי האובייקטיבי המצוי בו (רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529).